התחממות כדור הארץ

התחממות כדור הארץ

התחממות עולמית או התחממות גלובלית (באנגלית: Global warming) היא מונח המשמש לתיאור העלייה שנצפתה במהלך מאה השנים האחרונות בטמפרטורה הממוצעת של פני השטח של כדור הארץ, וההמשך הצפוי של מגמת התחממות זו בעתיד. הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים של האו"ם (IPCC), שעוסק בסיכום העדויות המדעיות על ההתחממות העולמית, דיווח שהטמפרטורה העולמית הממוצעת עלתה ב-0.74 מעלות צלזיוס (עם רווח בר-סמך של ±0.18) בין 1906 ל-2005. הדו"ח קובע כי עיקר ההתחממות נובעת מעלייה בריכוז גזי חממה באטמוספירה, כתוצאה מפעילות אנושית. מגמת התחממות נצפתה גם בעשור הראשון למאה ה-21 (2000-2009), החם מעשור שנות ה-90, שחם בתורו מעשור של שנות ה-80. מגמת התחממות זאת מעוררת דאגה אצל קובעי מדיניות שכן קצב ההתחממות נראה גבוה במיוחד, ואם עליית הטמפרטורה תמשיך בקצב זה, עתידים להתרחש בעשרות השנים הבאות שינויים אקלימיים קיצוניים.

במאתיים וחמישים השנים האחרונות נצפתה עלייה בכמות של פחמן דו-חמצני‏ ושל גזי חממה נוספים באטמוספירה, הגורמים להגברת אפקט החממה. דו"ח IPCC קובע כי קיימת סבירות גבוהה מאוד, שפעילות אנושית היא המקור העיקרי לגידול בכמות גזי החממה, בעיקר כתוצאה משחרור גזים אלו לאוויר בעת שריפת דלקים מאובנים לצורך הפקת אנרגיה וכתוצאה מפעילות חקלאית. שתי תצפיות מרכזיות קושרות את הגידול בכמות גזי החממה לפעילות האדם. התצפית הראשונה היא המתאם בין כמות פליטת גזי חממה ממקור אנושי בחמישים השנים האחרונות והעלייה בריכוז גזי חממה באטומיספירה. התצפית השנייה היא השינוי באיזוטופים יציבים של הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה, המצוינת בחותמת ברורה של שרפת דלקים מאובנים (אפקט סוס)

שינוי הטמפרטורה הוא היבט אחד בנושא רחב יותר של שינוי האקלים. IPCC צופה שהטמפרטורות עשויות לעלות ב-1.4 עד 5.8 מעלות צלזיוס בין השנים 1990 ו-2100.‏ שינוי כזה עשוי להוביל לשינויי אקלים נוספים הכוללים את עליית פני הים, וכן לשינויים בכמויות ובדפוסים של משקעים. שינויים אלו עלולים גם להגדיל את התדירות ואת העוצמה של אירועי מזג אוויר קיצוניים כמו שיטפונות, בצורות, גלי חום והוריקנים, לשנות את התנובה החקלאית, לגרום לנסיגת קרחונים, להקטין את כמות המים הזורמים בנחלים בקיץ, או לתרום להכחדות ביולוגיות. ההתחממות עתידה להשפיע על שכיחותם ועל עוצמתם של אירועים אלו. עם זאת, קשה לקשר אירוע מסוים בהווה עם ההתחממות העולמית.

ההכרה בסכנות שבפליטת גזי חממה בגלל ההשפעה שלהם על התחממות עולמית, הובילה ללחץ על מנהיגי העולם להביא לחקיקה שתצמצם את השימוש במקורות אנרגיה מתכלים, תעודד מעבר לשימוש במקורות אנרגיה חלופיים, ובאופן כללי תצמצם את חותם הפחמן (Carbon footprint - כמות גזי החממה הנפלטים) של מדינות עולם. אלו הביאו לשורה של כנסים בינלאומיים ולחתימתם של הסכמים, כמו פרוטוקול קיוטו, בהם התחייבו רבות ממדינות העולם להקטין את חותם הפחמן שלהם.

מיעוט של מדענים חולק על התאוריה לפיה אפקט החממה הוא הגורם היחיד להתחממות העולמית, וחלקם אף סבור כי אינו הגורם המכריע. מחלוקת זו מביאה מדענים אלו להזהיר מפני הפניית משאבים רבים מדי להפחתת חותם הפחמן שלא ישפיעו על ההתחממות העולמית. בשל כך ובשל סיבות נוספות יש ויכוח מדעי וציבורי ער על האופן בו יש להתמודד עם נושא ההתחממות העולמית ותוצאותיה.

התחממות כדור הארץ

נתונים היסטוריים של טמפרטורות הטמפרטורה על פני כדור הארץ משתנה ממקום למקום, בהתאם לזמן ביום, לפי עונות השנה ובהתאם גובה מעל פני הים. עם זאת למדעני אקלים יש שיטות להאחדת מדידות הטמפרטורה ממקומות שונים ברחבי העולם כדי להגדיר טמפרטורה עולמית, שהיא הממוצע של הטמפרטורה על־פני כל כדור הארץ לאורך השנה. שיטות כמו חציבת עמודי קרח בקרחונים, או תארוך השכבות השונות של הקרח מאפשרות לשחזר את הטמפרטורה העולמית לאורך התפתחות כדור הארץ. הנתונים באלפיים השנים האחרונות מוחלקים על־פני סקאלה של מאות שנים. הערך הבלתי מוחלק של שנת 2004 שורטט אף הוא לשם מתן נקודת ייחוס.

יחסית לתקופה של 1860-1900, עלתה הטמפרטורה העולמית הממוצעת הן ביבשה והן בים ב-0.75 מעלות צלזיוס. הטמפרטורה בחלק התחתון של הטרופוספירה עלתה ב-0.12-0.22 מעלות צלזיוס בעשור מאז 1979. יש מחלוקת לגבי הטמפרטורה באלף השנים האחרונות, כאשר חלק מהחוקרים מאמינים כי הטמפרטורה העולמית הייתה יציבה למדי באלף השנים האחרונות, לפני 1850, ואילו אחרים מצביעים על תנודות משמעותיות, כמו התקופה החמה בימי הביניים המכונה "אופטימום ימי הביניים", ותקופת ההתקררות במאות 16-19, הידועה בשם "עידן הקרח הקטן".

מאז 1860, נערכו רישומי טמפרטורה שונים בפריסה עולמית ובדרגות שונות של דיוק ואמינות. חלק מהחוקרים, וכמוהם דוחות IPCC גורסים כי טעויות המדידה בגלל אפקט אי חום עירוני הן קטנות יחסית. מאז 1979 נערכות מדידות טמפרטורה לווייניות של הטרופוספירה. על בסיס נתונים אלו גיבש מכון גודארד לחקר החלל של נאס"א את ההערכה כי 2005 הייתה השנה החמה ביותר מאז הפך השימוש באמצעי מדידה אמינים לנפוץ ברחבי העולם בסוף המאה ה-19, כשהיא מביסה את השיא הקודם שנקבע ב-1998 בכמה מאיות של מעלת צלזיוס. הערכות דומות בוצעו בידי הארגון המטאורולוגי העולמי, אך היחידה לחקר האקלים של בריטניה הסיקה כי 2005 הייתה חמה פחות מאשר 1998.

הגורמים להתחממות העולמית

·        מאזן החום: אפקט העמימות ואפקט החממה

הטמפרטורה על פני כדור הארץ נובעת ממאזן אנרגטי בין הקרינה שמגיעה אל כדור הארץ מהשמש, נבלעת בו ומחממת אותו, לבין הקרינה האלקטרומגנטית הנפלטת מכדור הארץ - המקררת אותו. הקרינה שמגיעה מהשמש פרושה על תחום רחב של אורכי גל, אך עיקר עוצמתה הוא אור נראה. לפיכך כמות הקרינה הנבלעת על ידי כדור הארץ תלויה בצבע של כדור הארץ כפי שהוא נראה מהחלל: ככל שכדור הארץ בהיר יותר כך יותר קרינה מפוזרת ממנו ואיננה נבלעת, ולעומת זאת ככל שהוא כהה יותר כך קרינה רבה יותר נבלעת בתוכו. הקרינה שנבלעת על ידי כדור הארץ הופכת לאנרגיית חום וגורמת לפליטה של אור באורכי גל תת-אדומים. קרינה זאת בחלקה נפלטת אל החלל אך בחלקה נבלעת באטמוספירה. מכאן שלאטמוספירה ישנו תפקיד כפול במאזן החום של כדור הארץ: מצד אחד היא שקופה לאור הנראה המגיע מהשמש, ומצד שני היא בולעת את הקרינה התת-אדומה הנפלטת מכדור הארץ. אפקט זה נקרא אפקט החממה, והוא שמאפשר לכדור הארץ לשמור על טמפרטורה הגבוהה בכ-300 מעלות משל האזור הסמוך לו בחלל.

בשל אפקט העמימות ואפקט החממה לאטמוספירה של כדור הארץ תפקיד חשוב בקביעת הטמפרטורה של כדור הארץ. אטמוספירת כדור הארץ מורכבת ברובה מחנקן (78 אחוז) ומחמצן (21 אחוז) - ואולם לגזים אלו בליעה מועטה מאוד בתחום התת-אדום, ומשום כך גזים כבדים יותר, כמו פחמן דו-חמצני, אף שהם מהווים פחות מאחוז באטמוספירה, אחראים לעיקר אפקט החממה - וקרויים משום כך 'גזי חממה'. מרכיב נוסף בעל חשיבות לקביעת הטמפרטורה הוא מים והצטברותם כעננים. למים תפקיד כפול בהיותם, מחד, גז חממה, אך מאידך גם מעלים את העמימות של כדור הארץ ובשל כך מנמיכים את הטמפרטורה שלו (כיוון שהם מפזרים את אור השמש ולא מאפשרים לו להגיע לפני כדור הארץ).

·        שינויים בטמפרטורת כדור הארץ

אחת השאלות החשובות במדעי האקלים היא האם הטמפרטורה של כדור הארץ יציבה ומה מידת יציבותה. הרכב האטמוספירה והטמפרטורה הם תוצאה של תהליכים רבים. חלק מתהליכים אלו הם תהליכים של משוב שלילי - כלומר, כאשר הטמפרטורה עולה, מתרחשים תהליכים המורידים את הטמפרטורה שוב, ולהיפך - מצב המסייע בייצוב הטמפרטורה. דוגמה למשוב שלילי הוא תפקודם של העננים: ככל שהטמפרטורה עולה כך יותר מים מתאדים ויוצרים יותר עננים, אשר בשל אפקט העמימות מקטינים את טמפרטורת כדור הארץ. חלק מהשינויים הם תהליכים של משוב חיובי- כלומר עלייה בטמפרטורה יוצרת תנאים הגורמים לטמפרטורה לעלות עוד יותר. משוב חיובי הופך את הטמפרטורה של כדור הארץ ליציבה פחות. במצב זה יכול להתרחש תהליך שינוי אקלימי שיוצא מכדי שליטה. יש חוקרים הסבורים שתהליך של אפקט חממה שיצא מכלל שליטה התרחש בכוכב נגה, שבימיו הקדומים היה בעל הרכב אטמוספירה הדומה לכדור הארץ הקדום, אך אפקט חממה שיצא מכלל שליטה גרם להתאדות כל האוקיינוסים שעליו.

שחזורי טמפרטורה על כדור הארץ לאורך מיליוני שנים מצביעים על כך שהטמפרטורה על־פני כדור הארץ לא נותרה יציבה לאורך זמן, אלא נעה בין עידני קרח ממושכים לתקופות ביניים חמות יותר. עוד נמצאה התאמה בין תקופות של שינוי קיצוני בטמפרטורה והכחדה המונית של בעלי חיים. הסיבות לשינויים בטמפרטורה לאורך ההיסטוריה של כדור הארץ אינן ידועות, אך יש חוקרים המשערים כי בתקופות שונות השתנתה טמפרטורת כדור הארץ בגלל גורמים שונים עמם ניתן למנות שינויים בהרכב האטמוספירה כתוצאה מהתפתחות החיים על פני כדור הארץ, שינויים שנבעו מהתפרצויות הרי געש, מפגיעת אסטרואידים, משינויים בפעילות השמשית, ומשינויים הקשורים בתנועת מערכת השמש בתוך הגלקסיה.

תפקידם של גזי חממה

·        המגמות של גזי חממה

גזי חממה כמו פחמן דו-חמצני (CO₂) ומתאן (CH₄), אף שהם מהווים פחות מאחוז מכלל האטמוספירה, הם בעלי תפקיד חשוב בקביעת הטמפרטורה של כדור הארץ, בזכות אפקט החממה. חוקרים מעריכים כי אלמלא נמצאו גזים אלו באטמוספירה הייתה הטמפרטורה הממוצעת על כדור הארץ נמוכה בכ-30 מעלות צלזיוס, ומערכות החיים הקיימות בו היום לא היו אפשריות.

גזי חממה מופקים ממקורות טבעיים, כמו בעלי חיים וצמחיה, אך במאה השנים האחרונות נוספו למקורות הטבעיים גם מעשי ידי־האדם כמו שריפת דלק מאובנים (תחנות כוח המשתמשות בנפט, בגז או בפחם) הם מקורות מרכזיים לפליטת גזי חממה. פליטות משריפת דלק מאובנים לייצור חשמל לבדן אחראיות לכ-17 אחוז מכלל הפליטות. מקורות חשובים נוספים לפליטת פחמן דו-חמצני הם "דלק עריק", שנצרך במהלך ההפקה וההובלה של דלק (5.8 אחוז מהפליטות), תהליכי ייצור (5.2 אחוז מהפליטות), שריפת אשפה במטמנות, וכדומה. הפליטות ממקורות אנושיים מסתכמות בתוספת של כ-22 מיליארד טונות של פחמן דו-חמצני וגזי חממה אחרים הנפלטים לאטמוספירה של כדור הארץ. כמעט מחצית מהפליטות האנושיות נשארו באטמוספירה. מקור חשוב נוסף של פליטה ממקורות אנושיים הוא פליטת מתאן ותחמוצת החנקן בפעילויות כמו חקלאות בעלי חיים, שימוש בדשנים, משדות אורז, וכדומה (כ-6.3 אחוז מהפליטות).‏ פעילות זו תורמת כ-450 מיליון טונות של מתאן בכל שנה.

הריכוזים האטמוספיריים של פחמן דו-חמצני גדלו ב-31 אחוז וריכוזי המתאן באטמוספירה גדלו ב-149 אחוז מעל הרמות ששררו לפני תחילת המאה ה-19. ריכוזים אלו גבוהים משמעותית מהריכוזים שהיו באטמוספירה במועד כלשהו ב-650,000 השנים האחרונות, שלגביהן יש נתונים מהימנים המתבססים על מחקר של ליבות קרח. עדויות גאולוגיות עקיפות מצביעות, לטענת חוקרים, על־כך שרמות גבוהות כאלה של פחמן דו-חמצני שררו בכדור הארץ בפעם האחרונה לפני 40 מיליון שנה. כשלושה רבעים מהפליטות ממקורות אנושיים בעשור האחרון למאה ה-20 ובעשור הראשון למאה ה-21 מקורם בבעירת דלק מאובנים. חלק מהותי משאר הפליטות מקורו בשינויים בשימוש בקרקע, בעיקר בעקבות בירוא יערות. פליטות אנושיות של מזהמים אחרים – בעיקר אירוסולים סולפטיים – יוצרות אפקט קירור. יש חוקרים המעלים השערות כי השימוש באירוסולים יכול להסביר את ההתקררות שנצפתה בשנים 1940-1975, אך טענה זו אינה חורגת לפי שעה מכלל השערה.

מדידת-המכשירים הרציפה הממושכת ביותר של ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה החלה ב-1958, במאונה לואה בהוואי. מאז, הערכים הממוצעים השנתיים עלו בקצב קבוע, מ-315 (יחידות למליון, ppmv) ל-376 יחידות למליון בשנת 2003. נתונים מהקוטב הדרומי מצביעים על גידול דומה. במדידות החודשיות ניכרות תנודות עונתיות קטנות.

·        אסטרו-קלימטולוגיה

בשנות ה-60 של המאה ה-20 הועלו השערות בנוגע לקשר בין קרינה קוסמית לשינוי אקלים. תאוריות אלו זכו לגיבוי בשנים האחרונות בזכות מחקריו של הנריק סבנסמרק, פיזיקאי במכון הדני לחקר החלל, שהראה כי יש מתאם בין הטמפרטורה השנתית לבין סערות שמש. התאוריה של סבנסמרק הייתה כי הקשר נובע מהתנהגות הקרינה הקוסמית. קרינה קוסמית, לפי סבנסמרק, היא מרכיב חשוב באקלים על פני כדור הארץ מכיוון שכאשר זו עוברת דרך האטמוספירה היא יוצרת יונים המשמשים כגרעיני התעבות לעננים. העננות מגבירה את אפקט החממה (ותורמת להתחממות) אך צבעם הלבן של העננים גורם להחזרה של אור השמש, ומכאן גם להתקררות. השמש חשובה לתהליך שכן השדה המגנטי שהיא יוצרת מסיט את רוב הקרינה הקוסמית מלהגיע לכדור הארץ. משום כך סערות על השמש, המביאות לשינויים בשדה המגנטי שלה (ובתורם לשינוי בשטף הקרינה הקוסמית המגיע לכדור הארץ), יוצרות שינויי אקלים בכדור הארץ. הרמה של הפעילות הסולארית בשבעים השנים האחרונות הייתה גבוהה במיוחד, הגבוהה ביותר ב-8,000 השנים האחרונות.

תאוריות אלו זכו לתמיכה במחקריו של הפיזיקאי הישראלי ניר שביב מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שהראו כי יש מתאם בין התנודות בטמפרטורה על פני כדור הארץ, בטווחי זמנים של מיליוני שנים, לבין תנועתה של מערכת השמש שלנו סביב מרכז הגלקסיה. על־פי שביב כאשר מערכת השמש חולפת על פני החלקים הספירליים של הגלקסיה, כדור הארץ חשוף ליותר קרינה קוסמית דבר שמביא לירידת בטמפרטורה הגלובלית.

שביב, סבנסמרק ואחרים סבורים, מכאן, כי ירידה בפליטת גזי החממה לא תקטין באופן משמעותי את ההתחממות העולמית. יתרה מזו - לדעתם, העולם משקיע כיום משאבים עצומים בכיוון הלא נכון: שטף הקרינה הקוסמית הוא האחראי להתחממות, וההתחממות היא הגורמת לפליטה מוגברת של פחמן דו-חמצני מהאוקיינוסים. קיים, אם כן, קשר בין פחמן דו-חמצני להתחממות, אך הוא בכיוון ההפוך, ואין לו קשר לפעילות אנושית.

התאוריות של שביב, סבנסמרק ואחרים שנויות במחלוקת ואינן מקובלות על IPCC. מתנגדי התאוריה גורסים כי פעילות השמש הייתה נמוכה במיוחד בעשור האחרון, בעוד ההתחממות העולמית, לטענתם, נמשכת. מדענים אחדים גורסים תפישת ביניים, וסבורים כי המשוב החוזר מהעננים או של מנגנונים אחרים אינם הגורם היחיד או העיקרי להתחממות, אך העצימו את ההשפעה שלה.

·        גורמים נוספים

בדיווח השלישי של ה-IPCC, ‏(TAR), נטען כי פעילותם של הרי געש ושינויים סולאריים עשויה הייתה לתרום עד מחצית השינוי בטמפרטורה הממוצעת לפני שנת 1950, אבל השפעתם של כוחות טבעיים אלו לא העלתה תרומה של ממש מאז. לפי דוח IPCC השפעת גזי חממה על השינוי באקלים גדולה פי שמונה מאז 1750 מאשר הפעילות הסולארית המוגברת לאורך אותה תקופה. מחקרים שונים העלו מאז את ההשערה כי השינויים בקרינה מאז התקופה שלפני המהפכה התעשייתית נמוכים בפקטור של 3-4 בהשוואה לחישובים המופיעים בדוח. ותרומת הפעילות המוגברת של השמש להתחממות העולמית היא 16-36 אחוז בהשוואה לתרומת גזי החממה.‏ סוט ואחרים

תאוריות נוספות שהועלו כדי להסביר את ההתחממות הגלובלית הם טענות כמו זו שההתחממות נמצאת בתוך טווח השונות הטבעית, הטענה כי יש שגיאה בסיסית בתאוריה בהיפוך הכיווניות של השפעת הפחמן הדו-חמצני (כלומר, שהעלייה בריכוז הפחמן הדו-חמצני באה בעקבות העלייה בטמפרטורות ולא מובילה להן), הטענה שההתחממות היא התרחשות טבעית בעקבות היציאה מתקופה קצרה יחסית, "עידן הקרח הקטן". קבוצת חוקרים נוספת גורסת כי היקף ההתחממות הנטען מופרז בגלל הטיה בניתוח הנתונים והבדיקות. לכל התאוריות האלו יש תומכים - כשלעתים התמיכה היא בכמה טענות במקביל - אך לטענות לא נמצאה תמיכה בדוחות IPCC.

נזקים שנגרמו על ידי ההתחממות במקומות שונים בעולם

* הצונאמי

ב-26 בדצמבר 2004 הכתה רעידת אדמה בעוצמה של 9.0 בסולם ריכטר את האוקיינוס ההודי שמול חופי צפון סומאטרה באינדונזיה. כתוצאה מכך גלי ים אדירים הציפו את החופים בתופעה שנקראת "צונאמי". הדבר גרם לאסון שלא נודע כמותו בזמנים המודרניים, וכעבור שבוע נספרו באזור 140.000 הרוגים. המדינות העיקריות שנפגעו היו אינדונזיה, תאילנד, סרילנקה, דרום הודו, סומליה, בורמה ועוד.

* המסת הקרחונים

בחודש פברואר 2004 צילמה אוניה של ארגון "גרין פיס" בפטגוניה שבצילה את שדות הקרח והשוותה אותם עם צילומים של אותן שדות משנת 1928. מתברר, ששדות הקרח נסוגו בתקופה זו בכמה קילומטרים. מתברר, שבשנים 1995 – 2000 קצב ההמסה כמעט הוכפל. סוכנות החלל האמריקאית (נאס"א) דיווחה על פי צילומי לוויין שהקרחון הגדול ביותר שנצפה עד היום B15A שהיקפו היה 115 ק"מ התפרק למספר קרחונים קטנים. נאס"א גם מצאה, באמצעות צילומי לוויין שקרחונים רבים בקוטב הצפוני ובגרינלנד פשוט נעלמו. המשמעות היא עלייה במפלס המים.

על פי מחקר סיני ישראלי, שפורסם באחרונה, זיהום האוויר בגזי החממה גורם באופן ישיר גם לצמצום כמויות הגשם באזורי ההר. החוקרים אספו נתונים על כמות המשקעים באזור "ההר הצהוב" שבמרכז סין ומצאו, שב- 50 השנים האחרונות כמות המשקעים באזור ירדה ב- 20%, בגלל העלייה כמות גזי החממה.
הנהרות הגדולים בעולם מתייבשים
דו"ח מדעי שפורסם באחרונה מצביע על מצבם החמור של הנהרות הגדולים בעולם, כאשר אחת הסיבות לכך היא התחממות כדור הארץ.

הנילוס, הדנובה, לה פלטה, המקונג, היאנצה, הגנגס, הריו גראנדה, הסלויין, האינדוס, המוריי. עשרה נהרות אלה, הפרושים על פני יבשות שונות, ששמותיהם מעוררים זיכרונות על עוצמתם ועל מימיהם הזורמים בשצף. עם זאת, היום הם מדולדלים, מזוהמים ונבזזים.

התמודדות הקהילה הבינלאומית בכדי להקטין את הנזקים של ההתחממות

האיום הגלום בהתחממות עולמית הוביל למאמצים להקטנת ההתחממות העולמית, שכוללים את כל הפעולות שנועדו להקטין את ההשפעות השליליות או את ההסתברות להתחממות עולמית.

ההסכם הבינלאומי העיקרי למאבק בשינויי האקלים הוא פרוטוקול קיוטו. פרוטוקול קיוטו הוא תיקון לאמנת כנס האו"ם על שינויי אקלים (UNFCCC). מדינות אשר מאשררות את הפרוטוקול מתחייבות להקטין פליטות של פחמן דו-חמצני ושל חמישה גזי חממה אחרים, או לעסוק במסחר פליטות אם הן מתכוונות להשאיר או להגדיל את הפליטות של גזים אלו.

בדצמבר 2007 זכו אל גור והפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים בפרס נובל לשלום על הרתמם למלחמה נגד התחממות כדור הארץ. באותו חודש התכנסו כ-10,000 משלחות מ-190 מדינות באי באלי באינדונזיה, כדי לנסח אמנה חדשה אשר מיועדת להחליף ב-2009 את אמנת קיוטו, וזאת על רקע המלצתו של הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים, לקבוע מכסות פליטות גזים שיעמדו על 25% עד 40% פחות, מהרמה של שנת 1990. ארצות הברית, האחראית לכ-25% מהזיהום הכלל עולמי, התנגדה במשך כל ימי הוועידה להחלטה משותפת, מתוך חשש שהמדינות המתפתחות ובראשן סין, הודו ורוסיה, לא יכבדו את ההסכם ובכך תיפגע תחרות כלכלית הוגנת. לבסוף הסכימה ארצות הברית לתמוך בהחלטה, אך סוכם שרמת המכסות תיקבע במשא ומתן בינה ובין המדינות האחרות, עד להחלטה משותפת שתתקבל בשנת 2009.

אסטרטגיות להקטנת ההתחממות העולמית כוללות תוכניות של פיתוח טכנולוגיות אנרגיה חדשות כגון: אנרגיית רוח, אנרגיה גרעינית, ביו דיזל, מכוניות חשמליות, מכוניות היברידיות, טכנולוגיית תאי דלק, המרת אנרגיה, מיסי פחמן, וכן שיקוע פחמן. חלק מהקבוצות הסביבתיות מעודדות פעילות אישית נגד ההתחממות העולמית, שמכוונת בדרך כלל אל הצרכן. כמו כן מתקיימות פעולות של עסקים בנושא שינויי האקלים.

אסטרטגיות התאמה להתחממות העולמית מקבלות חלק מהאזהרות כמסקנות שעבר זמנן ומתרכזות בהפחתה או במניעה של תוצאות בלתי רצויות. דוגמאות לאסטרטגיות אלה הן הגנה מפני עליית מפלס פני הים או קיום של ביטחון מזון.

במטרה לאתר את הבעיה ולמצוא דרכים לצמצום פליטת הגזים המסוכנים לאטמוספרה, נערכו מאות כנסים מדעיים וכן ועידות בינלאומיות, שבעקבותיהן נחתמו מספר אמנות בינלאומיות. להלן דוגמאות בולטות אחדות:

• בשנת 1972 התכנסה ועידת שטוקהולם, שבה השתתפו, לראשונה, נציגים ממרבית מדינות העולם, כדי לדון בנושאי זיהום האוויר והמים.

• בשנים 1983 עד 1987 פעלה, במסגרת האו"ם, ועדה בינלאומית בראשותה של גרו הרלם ברונטלנד, ראש ממשלת נורווגיה. במסקנותיה קבעה הוועדה שאחת הסכנות לאנושות היא הריכוז הגבוה של גזים יוצרי אפקט החממה באטמוספרה, ובמיוחד דו תחמוצת הפחמן, העלולים לגרום לאסון טבע בלתי נמנע. סכנה נוספת שהוועדה הצביעה עליה היא דילול שכבת האוזון, שאחת התוצאות שלה היא העלייה במקרי סרטן העור בעולם.

• בשנת 1987, 24 מדינות הסכימו להקטין עד שנת 2000 ב-50% את השימוש בגז - CFC Chloro-Fluoro-Carbon)), לאחר שהתגלתה הפחתה של 1.5 אחוז בשכבת האוזון שמעל ארה"ב. ביוני 1990 נערך מפגש של נציגי 90 מדינות, ובו הוחלט על הפסקה מוחלטת של השימוש ב- CFC עד שנת 2000, ואכן, פעילות זו הפחיתה את דילול האוזון במידה ניכרת.

• ב- 1990 התכנסו 52 בעלי פרס נובל ולמעלה מ- 700 מדענים החברים באקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב והכריזו על דאגתם מתופעת התחממות כדור הארץ כתוצאה מפליטת גזי דו תחמוצת הפחמן, ופנו לממשלת ארה"ב לפעול בעניין.

• בינואר 1991 התכנסו, ליד וושינגטון, נציגים מ- 130 מדינות כדי להחליט על צמצום פליטת דו תחמוצת הפחמן בעולם. אולם, ההחלטות שהתקבלו לא הוצאו אל הפועל.

• בחודש יוני 1992 התקיימה בברזיל "ועידת ריו" המפורסמת, שבה השתתפו כ- 120 ראשי מדינות ומאות מדענים בולטים מרחבי העולם. המשתתפים דנו בצעדים להפחתה של פליטת דו תחמוצת הפחמן ובצמצום דרסטי בשימוש בגזי ה- CFC, הפוגעים בשכבת האוזון. גם לוועידה זו לא היו תוצאות מעשיות. באותן שנים התבדחו בעולם שהתועלת היחידה מכל הכנסים הללו היא בעצם קיומם ובמפגש החברתי שהם יוצרים.

אמנת קיוטו
תפנית המשמעותית חלה בכינוס ועידה, שאורגנה על ידי האו"ם, בחודש דצמבר 1997 בקיוטו שביפן. משתתפי הוועידה ניסחו אמנה, הידועה כ"פרוטוקול קיוטו". מטרת האמנה היא לייצב את ריכוז גזי החממה באטמוספירה לדרגה שלא תסכן את האקלים על פני כדור הארץ. על פי הפרוטוקול שנוסח, המדינות החתומות עליו מסכימות להפחית את פליטת גזי החממה ב- 5.2% בהשוואה למצב בשנת 1990. למעשה, ההפחתה אמורה להסתכם ב- 19% עד שנת 2010. החתימה על ההסכם התנהלה בעצלתיים, כאשר רק בחודש דצמבר 2006 היא נכנסה לתוקף, לאחר שחתמו עליה 169 מדינות. מעניין לציין, שבין המדינות שטרם חתמו על האמנה נמנות ארה"ב ואוסטרליה. הודו וסין חתמו על האמנה, אם כי בשלב זה הן לא מחויבות למלא אחר כל סעיפיה.

השינויים הנדרשים להקטנת הגורמים להתחממות

האמצעים להפחתת פליטת גזי החממה:
עיקר העול להפחתת הפליטה מוטל על המדינות המתועשות, על מפעלי התעשייה ועל חברות הנפט. יחד עם זאת, כל אחד מאיתנו יכול לתרום את חלקו, בחיי היום-יום. האמצעים העיקריים:
הקטנת פליטת הגזים מתחנות כוח על ידי הרכבת פילטרים וממירים קטליטיים
1. הפחתה של פליטת גזים ממכוניות על ידי הרכבת ממירים קטליטיים, שימוש בדלקים אלטרנטיביים, כמו גז, כוהל וחשמל. נוסף על כך, הפחתת השימוש ברכב פרטי והעדפת , השימוש בתחבורה ציבורית, כמו אוטובוסים ורכבות.
2. פיתוח מקורות אנרגיה חלופיים ופחות מזהמים, כמו גז מתן
3. ייצור חשמל ללא שימוש בדלק, לדוגמה תחנות רוח, תחנות הידרו-אלקטריות וכו.
4. שימוש באנרגיה גרעינית וניצול אנרגיית השמש.
5. הפחתת השימוש בנייר ומחזור נייר משומש, כדי לצמצם כריתת עצים
6. הפסקת הפגיעה ביערות הגשם.
7. הפחתת השימוש בחשמל לתאורה ולחימום.
8. צמצום השימוש בבשר בתזונה. גידול בעלי החיים גורם לזיהום האוויר ולפליטת גזים לאטמוספרה.
9. כנס סטודנטים עולמי שנערך באוניברסיטת ייל בארה"ב אימץ את הסיסמה של שלושת הR – Reduce, Reuse, Recyle. הכוונה היא: Reduce (הפחתה) – של השימוש במקורות האנרגיה המזהמים; Recycle (מיחזור) של נייר, בקבוקים ומוצרי צריכה אחריםReuse (שימוש חוזר) במוצרי צריכה.